י"ט תשרי תשס"ה

שאלה: התייחסות להרמב"ם

כבוד הרב שלום וברכת חג סוכות שמח!
יש לי שתי שאלות כלליות על הרמב"ם, אשמח אם תוכל לתת לי מענה עליהן, כיוון שנשאלתי אותן כאשר ציתתי חלקים מספריו ולא ידעתי מה להשיב:
א. הרבה רבנים ואנשים מסתמכים על הרמב"ם בדבריהם ובציתותים מכתביו, אך למעשה מתוך משנה תורה לרמב"ם התקבלו להלכה (לשולחן ערוך) רק מלכים והחלק המדבר על ביאת המשיח (אם אני לא טועה).
ולכן האם נכון להסתמך על דברי הרמב"ם בנושאים הקשורים להלכה כגון תו"מ, עבודה זרה וכו'. (שאלה זו נשאלתי כאשר רציתי להוכיח את גבולות ארץ ישראל מהרמב"ם).
אומנם חלקים ממשנה תורה נכנסו להלכות בשולחן ערוך אבל לא כולם.
ב. מצוות העל (אם ניתן לכנותה כך) על פי הרמב"ם היא ישוב הארץ ועל כך מתבססות רוב המצוות. השאלה היא מדוע, אם זו מצוה כל כך חשובה ועיקרית, הרמב"ם לא עלה לארץ?
והאם יש סיבה בימנו אנו להשאר לגור בחו"ל, ולא לעלות לארץ (אני כמובן לא מתכוון לסיבות של מציאת אשה, פרנסה, ולימוד).
בברכת גאולה קרובה בארץ ישראל השלמה

שלמה

תשובה:

לכ' שלמה היקר הי"ו
מועדים לשמחה

קודם כל הנני משיב לך במועד אך ורק משום שמדובר בדברי תורה, ולא ישנה בעייה של איסור כתיבה כידוע.
לגבי שאלותיך היקרות והחשבות אשיב על ראשון ראשון:
1. אין זה נכון שרק בהלכות מלכים וענייני משיח דבריו התקבלו. אפשר לומר כמעט ההיפך הגמור הוא הנכון. דוקא עמדתו בכל הנוגע לגאולה ומשיחות הם הם היו הקשים, וכידוע הם הם שהביאו לשריפת ספריו בחייו ובסמוך לתקופה זו. בניגוד לכך אפשר לומר ללא כל היסוס שלמעלה מתשעים וחמשה אחוז של פסקי השולחן ערוך הם הם פסקי הרמב"ם, לא רק בתוכנם אלא ברוב המקרים אף בסגנונם. עד כדי כך, שאף כאשר מרן רצה לפסוק נגדו באשר הרא"ש והרי"ף חלקו עליו או ראשונים רבים אחרים, פעמים רבים מאד דאג מרן להוסיף ולהרמב"ם 'כך וכך ----'. ואחד מרובתיי המוהבקים (החכם דהן זצ"ל) היה רגיל לומר על כך שכאשר הרמב"ם חולק על שאר הפוסקים ואין מרן יכול לפסוק כמותו, היה זה בעיני מרן כאלו אביו ואמו חולקים זה על זה ואין הבן (מרן) מסוגל להכריע. לכן בשקט ובשלווה אפשר לומר שבעקבותיו אנו הולכים כמעט בכל.
2. אין זה נכון שהרמב"ם לא עלה לארץ הוא עלה ועלה אף עם אביו הרב מיימון זצ"ל, אלא שהמלחמה בין סלח אדין ובין ריצ'רד לב אריה מנעה ממנו להישאר. אביו היה מבוגר והחליט לסכן את חייו בהישארותו פה, אבל את הבן נאלץ לבחור במצרים כדי למלט את חייו.
3. לגבי הישארותו של יהודי כיום בחו"ל, חוץ מהסיבות שציינת עפ"י ההלכה, חלילה שיהיה ליהודי איזשהו היתר לעבור על דבר ה' המצווהו לחיות אפילו 'בא"י בעיר שרובה גויים ואל ידור בחו"ל בעיר שרובה ישראל' (ראה הרמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"ב ואלפים מרבותינו שבכל הדורות). המקרה היחיד שיהיה היתר ליהודי להיות שם, הוא אם הוא תלמיד חכם השונא גלות הולך להציל קהילות ישראל מהתבוללות ולהביאם אל ארץ קודשנו.
בברכה שלמה, ומועדים לשמחה