י"ג אב תשע"ב

שאלה: מאמר ′קמצא ובר קמצא′

שלום רב,

ראשית, רציתי לציין אגב המאמרים האחרונים והתשובה האחרונה שפורסמה באתר, את שנכתב בספרו של הרב נבנצל במאמר על "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" (שבת ס"פ חמישי). כי ניתן לדייק מהלשון (שהרי לא נכתב טועה, ה"ז טועה וכיו"ב) שהגמרא רצתה לומר שכל מה שניתן לומר על אחד כזה זה שהוא טועה. שכן אם זה מה שהוא חושב כל תורתו שגויה מיסודה, ומוטב שיתחיל מהתחלה (בספרו על פ"ש ספר בראשית)

שנית, למדתי את מאמרו של הרב, ושמעתי את השעור שמופיע באתר של מכון מאיר, וניסיתי להבין את המשמעות של כל עניין בעל המשתה, האהבה והשנאה, קמצא ובר קמצא. הרי גם לפי הרישא, "אשרי אדם מפחד תמיד...", וגם לפי הסיפא, "ענתנו של ר′ זכריא בן אבקולס...", מובן המסר העיקרי שהגמרא רצתא להעביר. איך כל הפרטים שציינתי לעיל משרתים את המסר הזה? מה הם מוסיפים להבנת הבקורת המרכזית שמועברת?

אבקש לאודות מקרב הלב לרב על השתדלותו למען הציבור בהפצת התורה, בכל הדרכים האפשריות בבחינת ′והיו עינך′ (וידאו) ′ובלכתך בדרך′ (שמע) וכדו′

אינני רוצה לציין זאת בטרוניה, חס ושלום, אך שלחתי מספר פעמים שאלות לרב, ולא קיבלתי כל תשובה עד היום. לכן אבקש במחילה רבה, אם אין זה חצוף, כי גם אם הרב לא יכול להשיב לשאלתי, שכן אני יודע כי עסוק וטרוד הוא למכביר, שישיבני אפילו מילים בודדות, וזאת כיוון שאם יש כאן סיבה עקרונית אינני רוצה להטריד

בברכה רבה

תשובה:

לכ' ג' הי"ו
שלום וברכה,
תודה על דבריך. אכן נכון לעיתים אינני משיב. אבל זה תמיד מפאת עומס ושום פנים ואופן מסיבות אחרות. לכן אודה לך אם תדון אותי לכף זכות בנקודה זו.
אשתדל ב"נ להתייחס בהמשך לשאלותיך,
בברכה רבה