לכבוד הרב שלום,

בישיבה תיכונית בה בני מסיים י"ב, רצו לקבוע את מסיבת הסיום לערב י"ז בתמוז. פניתי לראש הישיבה בבקשה להקדים את המסיבה ליום אחר בגלל הצום ושלושת השבועות.

ציינתי בפניו כי תמה אני שהוא לא מודע לכך כי ליל י"ז הוא חלק משלושת השבועות, ואף כי התענית עצמה מתחילה מעלות השחר, עדיין הלילה הולך אחר היום.

לא בכדי אחינו הספרדים כבר בתפילת ערבית של אותו לילה אומרים "ענינו" בשומע תפילה, כפי שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקסה "ובארבע צומות, גם היחיד אומרו (=ענינו) בכל תפלותיו, דאפילו יאחזנו בולמוס ויאכל שייך שפיר למימר עננו ביום צום התענית הזה, כיון שתיקנו חכמים להתענות בו". רק מסיבות של קושי הגלות הקלו חכמים להתחיל להתענות מהבוקר (כמובא בר"ן על הרי"ף מסכת תענית דף ד עמוד א) "ושמא תאמר והיאך יתפלל בערבית תפלת תענית והרי הוא אינו מעונה עדיין ועתיד לאכול ולשתות כל הלילה איכא למימר ... שיום של תורה לכל דבר מבערב עד ערב ... אלא ודאי התענית מתחיל מתחילת הלילה

איך ייתכן לחגוג סיום 12 שנות לימוד הכוללת סעודה בלילה כזה, לאחר אמירת "ענינו" בתפילת ערבית?

ראש הישיבה התיכונית ענה לי: " נ. היקר,

אף אחד מבני עדות המזרח אינו אומר עננו ואפילו שזה נגד מרן.כך שטענתך כיצד אפשר...לאחר אמירת עננו לא מתחילה.כמו כן עד ר"ח אב ניתן לקיים בשופי טקסי סיום והרי גם נישואים אחינו הספרדים מקיימים עד ר"ח. מה עוד שטקס סיום בישיבה אינו נשף אלא טקס מכובד וסולידי.
הטעם לפגם היחיד שאולי קיים ,הוא ערב תענית .
בכל אופן מפני דרכי שלום קבלתי דעתך והקדמנו . "

הטקס הוקדם לשעה 17:30 אחה"צ בכדי שיסתיים לפני הלילה.

חיפשתי בסדור תפילת החדש (לא מהדורת הישיבה) ומצאתי שבדפוס ליוורנו תשי"א עמ′ 205 (מצ"ב) אין שום אזכור לאמירת ענינו בערבית, עם איזה כלים אפשר להתמודד? מאחר ואינני בקיא בין מנהגי עדות המזרח והמגרב, מה עלי לענות לראש הישיבה?

לכ' נ' היקר הי"ו
שלום וברכה,
אותו ראש ישיבה תיכונית אינו יודע על מה הוא שח, וחבל שכאיש חינוך הוא אינו יודע דברים בסיסיים. אפשר בכל זאת ללמד עליו זכות: הבלבול בארצנו בענייני הלכה חוגג.
1. כל הקהילות הספרדיות מאז ומתמיד אמרו ענינו בערב תענית, כפסק השו"ע וכפסק התלמוד וכל פוסקי ישראל לדורותיהם. ומעולם לא שמענו איש ספרדי שאינו אומר ענינו, עד שבאו לא"י וכמה מחדשי חדשים מקרוב או לא שערום אבותינו, המציאו יש מאין הלכה הסותרת תלמוד ערוך, אך רובם ככולם חזרו בהם מהר מאד. ומ"מ, מי שאינו נוהג כדין כופין עליו לנהוג כדין, כידוע.
2. הטענה לפיה מותר להתחתן עד ר"ח אב, הינה טענת הבל המושמעת בשנים האחרונות בארצנו כדי למצא חן בעיני בעלי אולמות, על אף שלפי פשט השו"ע זה נכון. אך מעולם בשום קהילה צפון-אפריקאית וכמובן בשום קהילה אשכנזית לא התחתנו בתקופה זו. כרב, כבן רב, וכנכד רב ודורות רבים כאלו, מעולם לא ערכנו חופה ולא התקיימה בכל קהילותינו הספרדיות חופה בשלושת השבועות. ומי שאומר לך אחרת, לא שימש בחייו תלמידי חכמים. כי כל בן תורה אמיתי יודע שגורי האר"י וכל גדולי המקובלים סירבו לברך שהחיינו בשלושת השבועות (עיין ברכ"י למרן החיד"א או"ח סי' תקנא, ושער הכוונות ועוד), ואם רק ברכת שהחיינו אין מברכים, עאכ"ו שאין מתחתנים שהיא שמחה לאין ערוך יותר גדולה, ורק עם הארץ לא יבין זאת.
3. אם בסידור 'תפילת החודש' שיצא בשיתוף פעולה (בלבד) אתי לא צויין דבר, זהו משום שלא כל דבר הכתוב בו עבר תחת שבט ביקורתי.
ודי בזה לגבי עניינך. ויהי רצון שהקב"ה יאיר עיני בני דורנו, ויזכה אותנו בנחמה שלמה בבנין עיר קודשנו אכי"ר,