השבר הערכי תרבותי של החברה היהודית בארץ ישראל
חברים יקרים הי"ו, כדי לשמר את מדינתנו, ולהציל אותה מהרס רוחני, חייבים אנו להתייחס לכל המתרחש יום יום בתוכנו.ובכן, בניגוד לצפוי, מערכת המשפט הייתה אתמול מערכת משפטית ישרה והגונה, והיא פסקה שאין להסתמך על הודאות חשודי דומא (אינני יודע עד כמה זה יועיל לצעירים אלה, ימים יגידו), הודאות שהושגו הודות לעינויים קשים. אנו כ"כ רגילים למערכת משפטית הפוסקת רק לטובת אוייבי ישראל, שאין ספק שמדובר בהפתעה משמחת, ואנו רוצים לראות בזה שביבי תקווה.
לצד פסיקה הגונה זו, אנו שומעים את התגובות האוויליות של כמה אנשים שהיה אפשר לצפות מהם לטיפת הבנה, כגון ראש אגף בשב״כ לשעבר המצהיר (עפ"י מעריב היום): "פסיקה מהסוג הזה תקשור לנו עוד יותר את הידיים, ולכן גם תשפיע על הטרור הערבי". המשפט האומלל הזה מראה עד כמה התודעה הישראלית רקובה עד היסוד אצל טובי עמנו. אני אומר טובי עמנו, כי מדובר באנשים העושים גדולות להגן על עמנו. אך יחד עם זה תודעתם וחינוכם נכריים לחלוטין לעמנו. להשוות ערבי האוייב לעמנו לבן עמנו, רק בעל מנטליות נוצרית נוראית יכול לומר זאת. להשוות בין אוייב לאוהב זה להיות אכול מנטליות נוצרית עד עומק הנשמה! להשוות בין נקמה של אזרחים (שאמנם החוק אוסר אותה לאזרח ומעניק אותה רק לעצמו, כמובן מבלי לנצל זכותו זו אף פעם נגד האוייב) ובין טרור הבא מצד חיות שנשבעו למחוק אותנו מעל פני האדמה, רק מוח יהודי קודח ומעוות יכול לחשוב כך, אף אם עליהם נמנים גם דמויות פוליטיות בכירות המתיימרות לייצג ערכים יהודיים. ואינני בא בזה להצדיק או להתיר מעשים כאלה.
אבל, אכן נכון שיתכן שפסיקה זו תקשה מכאן והלאה על חקירת אוייבינו. אבל מי האשם? לא בית המשפט של אתמול, אלא רק אותם הגורמים שכל העת משווים בין אוהב לאוייב! מי הרשה לכם להשוות בתחום זה בין יהודי לאוייב?! אם ידיכם תמצאנה כבולות, זה לא יהיה באשמת פסיקת בית המשפט של אתמול, אלא אך ורק מפאת החוק האווילי נגד 'גזענות' שתסביך רדיפה בעקבות השואה הנוראה ושנאה עצמית יהודית הצביעו בעדו, אבל לא בגלל הפסיקה של אתמול! אולי יום מן הימים תתחילו להבין שאי אפשר להכיר בעם פלסטינאי, ויחד עם זה לשים כל אזרח יהודי על אותו מישור של כל פלסטינאי! הכנסתם לעצמכם 'גול עצמי' בטפשותכם הנוראה! שום בר דעת בעולם לא יסכים לומר שלהבדיל בין גרמני לצרפתי היא גזענות. לשים על אותו מישור בן עמנו ובין 'עם אחר' על אותו מישור מוסרי, הוא עיוות מחשבתי שיכול להיות רק נחלתו של יהודי שמוחו עקום לאין מרפא, והיו לנו הרבה כאלה. אנו עדיין מקווים להיעלמות של התופעה העגומה והאומללה הזו כי"ר.
