כ"ו חשון תשע"א

שאלה: אמירת הלל בשעת משבר לאומי

ב"ה

לכבוד כבוד הרב אליהו רחמים זייני שליט"א,
שלום וברכה,

ימי החנוכה נקבעו לדורות. זה דבר ברור שמאורע כלשהו לא יוכל להאפיל על ימי החנוכה ודווקא עליהם. יש בהם ביטוי לסגולה היסודית של עם ישראל שלא ניתן לשבור ולהקהות.

אולם דא עקא, ובשעת משבר שכזאת, בתוך הצרה. זעזוע המזעזע את הארץ כולה. האם אפשר והגיוני בכלל לומר הלל? גם אם נאמר אותו בפה, אבל הלב טרוד ונמצא במקום אחר, ובוודאי שאין המטרה בתפילה להדפיס כרטיס.

שיאמר ה′ לצרותינו די,
אלי.

תשובה:

לכ' א היקר הי"ו
ההלל שאנו אומרים בכל הזדמנות איננו על השמחה הרגעית של הרגע בו אנו חיים, אלא על הנס שהיה ושזיכה אותנו להיות פה חיים וקיימים. הודאה זו היא דוקא על מה שמעבר לזמן ולמקום, על מה שחורז את ההסיטוריה כולה, ורק משום כך, ההלל נאמר על מה ששייך לעבר, משום שהוא שייך לכל ההיסטוריה.
וכי בגלל שיש אסון כעת אין לנו להודות על הטובה שהייתה ושלא נמחקה?! לכן, אנחנו כולנו נאמר הלל בחנוכה זה למרות האסון הכבד, ודקא נתחיל לפשפש במעשינו כדי לנסות ולברר מה גרם לכך, ומה יש לנו לתקן. ויש הרבה מה לתקן.
בברכת חנוכה שמח ושבת שלום למרות הכל,