ד' סיון התשע"ד

שאלה: שוב על עניית ב"ה וב"ש

שלום לכבוד הרב,

בהמשך לתשובה הקודמת של כבוד הרב,

לא הבנתי את דברי הרב כיון שכאשר חיפשתי בברכי יוסף ס' ריג ס"ק ג. נראה שפוסק שעדיף לא לענות ב"ה וב"ש.

אשמח אם הרב יוכל להסביר לי היכן לא הבנתי.

תודה לכבוד הרב,

תשובה:

לכ' ד' היקר הי"ו
שלום וברכה,
השעה מאוחרת, ואולי בגלל עייפות כתבת מה שכתבת. דברי הרב חיד"א הם כפי שאמרתיך שהרי שם (סי' ריג) כתב:
'כשאחד יוצא בברכת חבירו ובעי לכווני מתחילת הברכה עד סופה כגון קדוש והמוציא וכיוצא בהן לא יענה ברוך הוא וברוך שמו, דהא שומע כעונה ופיו ולבו שוין באמירת הברכה, ואם עונה ברוך הוא וברוך שמו הוי כמפסיק ומוסיף ומשנה מן מטבע שטבעו חכמים. מהר"ש אבוהב בספר דבר שמואל סי' רצ"ה.
ואנא חזיתיה לרב רחומי הרב שושנים לדוד פ"ח דברכות הביא מי שחלק על הרב הנז', ודחה ראיותיו, והביא ראיות לקיים הוראת הרב הנז'. ועתה אמת אגיד כי כמעט שעברתי בפרק זה לא מצאתי ראיה מכרעת במי שמכוין לשמוע כל הברכה לאחד מהצדדין, אמנם הואיל ונפק מפום אריוותא כמ"ש הרב הנז' נכון ליזהר, אך אין למחות במי שעונה ברוך הוא וברוך שמו'.
ועל קביעתצו זו חזר בשו"ת טוב עין (סי' ח"י) 'וכבר אני עני כתבתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן רי"ג אות ג' כמעט שעברתי לדבריהם דרבנן ולא מצאתי ראיה מכרעת לזה. ומנהג העולם להפך. ואין למחות בידם', ועוד ביוסף אומץ (סי' ע' אות ג) ובמראית העין (ליקוטים בסופו סי' יא אות ט).
ויותר מבכולם, עוד בברכ"י (או"ח סי' קכח, סק"י דין יג) 'יש נוהגים לענות על הזכרת ה' ברוך הוא וברוך שמו והביא ראיה לזה הרב שיירי כנה"ג בהשמטות וכ"כ הרב פר"ח בדין זה (סי' קכד)'.
האם כל זה אינו מספיק?!
בברכה רבה,