שלום כבוד הרב!
יש לי מס' שאלות בנושא מצה וכוסות הפסח, אשמח אם הרב יוכל לענות.

1. מתי מברכים על מצה "מזונות" ומתי "המוציא"?
2. מהו גודל של "כזית" עבור מצת מכונה רבועה ומדוע דווקא זהו הגודל?
3. מה מעמדה של מצה שמורה? אני יודע שיש שפוסקים שהיא חובה ויש שפוסקים שיש לחזר אחריה ובלית ברירה להשתמש במצה רגילה. המצות הרבועות הרגילות ה"לא שמורות" מאיזה רגע בהכנתן הן כן שמורות?
4. מה היתרון והמעמד ההלכתי של מצות עבודת-יד?
5. מהו מעמדו ההלכתי של המנהג לאכול פעמיים "כזית" מהאפיקומן ולא רק "כזית" אחד?
6. שיעור הכוס - האם די ברביעית(שלפי ידיעתי היא 84 מ"ל) או שיש לנהוג ע"פ דעת המחמירים?
בכל השאלות הללו מה נכון לתימנים,ספרדים, אשכנזים?

בתודה רבה ובברכת פסח שמח - מקווה שלא הטרחתי יתר על המידה.

לכ' ידידנו צ' הי"ו
שלום וברכה,
כתשובה לשאלותיך:
1. על המצה מברכים כל השנה המוציא, ומי שאומר אחרת, מבטל את מצוות אכילת מצה גם לילי הסדר, שהרי אם המצה היא לחם לילי הסדר, היא מצה לכל השנה, ואם אינה לחם לכל השנה, אז גם לילי הסדר אינה מצה.
2. כזית, הינו בנפח ולא במשקל. וכפי שהארכתי במאמרי בנדון, כבר קבע הרמב"ם שכל מי שאומר שהיא במשקל, אינו יודע בתורה דבר. והכמות בימינו, היא כשליש מצה במצת מכונה, וחמישית (אולי אפילו שישית) בעבודת יד המצויה.
3. מצה שמורה היא חובה לכתחילה על כל יהודי, ויש להשתדל שיהיו ארבע כזיתות (שנים למוציא, אחד לכורך, ואדח לאפיקומן). ונכון הוא שבלית ברירה (כספית או אחרת), אבל רק בלית ברירה, סומכים על כל מצה שלנו, באשר הן שמורות משעת לישה.
4. מצות עבודת יד מתקיימת בהן יותר מצוות עשיית מצות לשם מצוה. בינתיים לא מצאו דרך ללמד למכונות להתכוון, ב"ה.
5. מי שמדבר על שני כזיתות לאפיקומן, אינו יודע בתורה דבר.
6. שיעור הכוס הוא 86 סמ"ק (ולא 84 כפי שרשמת). ובכל ענייני פסח אין לשמוע למחמירים למיניהם הצומחים יותר מפטריות בחורף, ורובם גובלים בתמהונות בלשון המעטה.
7.בכל מה שכתבתי לך כאן, אין כל הבדל בין כל קהילות ישראל.

בברכת חג שמח,