שלום לכבוד הרב

האם עדיף לקרוא מגילת איכה בליל תשעה באב ממגילת קלף (כך נהוג בשנים האחרונות בבית הכנסת בו אני מתפלל) ואז להסתפק אם לברך "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו" על כך (למרות שאין שום צד שמחה בתוכן של המגילה וגם לא בחידוש קריאתה מדי שנה) או לא; או שעדיף לקרוא מספר וכך להימנע מהספק הזה?
האם עצם תקנת הקריאה הזו להבדיל ממגילת אסתר היא מתקופת הגאונים - מסכת סופרים ולא מדינא דגמרא ואז יש לשאול אם אפשר לברך בא"ה אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה.
אם בכל זאת קוראים ממגילה האם צריכים/רשאים לברך "על מקרא מגילה" או גם "שהחיינו" ?
 

לכ' א' היקר הי"ו
שאלה רגישה שאלת. קודם כל אל תתפתה אחרי טענות חוקרים קטנים שמה שבמסכת סופרים הוא בהכרח מתקופת הגאונים. אין זה נכון, בודאי לא תמיד, ואין זה חשוב לענייננו.
לע"ד עדיף לקרא בתנ"ך ולא במגילת קלף, דוקא כדי לא להיכנס לבעייה של ברכה. אבל אם הצבור רגיל כבר לקרא בקלף, אפשר לברך, כי יש על מי לסמוך, ולא רק מסכת סופרים, אלא פוסקים אחרונים רבים.
דבר אחד הוא אסור בתכלית, והוא לברך שהחיינו. מי שיברך ברכה כזו בתשעה באב זקוק לאישפוז, ובפרט בקהילה אשכנזית, לא רק בגלל שלברכה זו אין שום שחר במקור (מסכת סופרים), אלא שעוד מחמירים מי"ז בתמוז לא לברכה (אפילו בשבתות לדעת כל המקובלים) ודווקא בת"ב לברכה?!  
שנזכה לראות בהשלמת בניין ירושלים