לכבוד מורנו ורבנו שלום וברכה,
ראיתי בהקדמתו של רבי יוסף קארו לבית יוסף הוא מדבר על כך שאחר החיבור המביא את הדעות השונות יפסוק הלכה, והוא כותב שלא ילך בדרך הראיות והטענות התלמודיות ומציע דרך אחרת לפסוק עפ"י שלושת עמודי ההוראה.
ונזכרתי(מקווה שאיני טועה) ששאלנו את הרב כיצד פוסקים הלכה והרב ענה כמה תשובות שהראשונה ביניהם הייתה פשט דברי התלמוד.
נראה לי שדברי הבית יוסף הם הגישה באופן כללי של חכמי דורנו שלא פוסקים הלכה ע"פ ראיות מהתלמוד.
רציתי לשאול את הרב מדוע דעתו שונה וכיצד מתמודד עם טענת הבית יוסף ואיזהו אשר ימלאהו לבו להכניס ראשו בין ההרים... להכריע בינהם ע"פי טענות וראיות".
מצפה לשתות בצמא מדברי רבנו
 

שלום רב לך א' היקר הי"ו
שאלתך במקום, אך התשובה דורשת מגילות שלמות כדי לתת תשובה ממצה. ובכל זאת לא אשיבך ריקם, ואעלה מספר מסויים של הערות.
1. מדוע בגלל שמרן החליט לפסוק בדרך מסויימת, הדבר יהיה מחייב כלפי כל פוסק אחר?! אם היו רבותינו קובעים שכך חייבים, זה היה בודאי מחייב, אך אין אצלם קביעה כזו!
2. כידוע הרמב"ם קבע שכל ישראל חייבים לנהוג עפ"י התלמוד הבבלי, ומי שאינו נוהג כך, כופים עליו לנהוג על פיו. א"כ, התלמוד הוא הקובע ולא חיבור אחר. ועיין בדברי המהר"ל בנתיבות עולם בנידון.
3. קבלת עמדת הב"י מביאה בהכרח להחלטה של שיתוק חשיבתו של האדם, כי יהיה עליו לקבל הכרעות לא לו, בין אם מסכים ובין אם לא, דבר המשתק מוחין, וב"ה לא כל עם ישראל קיבל גישה זו.
4. ישנן תשובות רבות של רבותינו האחרונים (ובתוכם הראי"ה קוק זצ"ל עצמו) הקובעות שיש דרכים שונות לפסוק הלכה, ובתוכן פסיקה עפ"י התלמוד. תודה לי שאפשר להניח שהם קראו את הקדמתו של הב"י!
5. רבותיי לא הסכימו מעולם ללכת בדרך הזו כדי לפסוק הלכה. וכמעט כל רבותינו האחרונים גם כן.
6. ההצהרה הזו של מרן תישאר בהכרח תיאורטית, לא רק משום שמרן לא חדל להכריע בדבריו בין דעות, אלא עוד יותר משום שאין כל סיכוי לעסוק בפסיקה הלכתית מבלי לשוב לתלמוד עצמו ולהכריע על פיו כמעט בכל נושא.

והרשימה הנ"ל, איננה מקיפה אפילו מאית מהטענות שיש בידי להעלות נגד הגישה הזו הנראית לכאורה כה פשוטה וברורה.
בברכה רבה,