י"א ניסן התשע"ח

שאלה: השתא עבדי בליל הסדר

שלום לכבוד הרב!
בעוד קצת פחות משבועיים נתכנס לשולחן הסדר ושם אומרים:
השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין.
ושאלתי: אחרי שראיתי שהרב הורה לשנות את תפילת "נחם" , האם לא שייך כאן אותו הדבר? איך יהודי יכול לשבת בארץ ישראל ולהתפלל לבוא אליה שנה הבאה? איך יהודי יכול לראות את חסדי ה' העצומים שזכינו להם ולומר השתא עבדי?
האם יש מקום לנוסח חדש? האם לא לומר את זה? או שאולי כל זה עדיין שייך כל עוד אין לנו בית מקדש?

תשובה:

לכ' מ' היקר הי"ו
​שלום רב,
​שאלתך במקום. אך בגללה יש רבנים צעירים שבפחזותם חבלו בכרם ישראל ללא כל היסוס ומחקו כל הפסקה הזו. אין ספק שפיסקא זו שחוברה בבבל טעונה עיון, בדיקה ואולי שינוי קל, אלא שלאור פחזות כזו עלינו להיות זהירים זהירות כפולה לא להכניס שינויים אפילו רצויים בבהילו, כיון שעל שינוי אחד יכניסו חמשה שינויים לא רצויים.
​אבל לפני כן יש לעמוד על תוכן תפילה זו. אכן ב"ה בחסדי שמיים אנו בארץ הקודש, אבל עדיים רוב העם בחוץ ורוב עמנו המצוי בחוץ דוקא בסכנת התבוללות נוראה בכל המערב. לכן עליהם ובגללם אנו ממשיכים לשאת תפילה זו, ומותר לומר לשנה הבאה אם אנו מתכוונים לאחים אלה ובשם כל ישראל אנו מתפללים.
נקודה שנייה שבעיני אולי עוד יותר חשובה: הרוב המוחץ של הצבור היושב כבר בציון ובארץ קודשנו אכן עדיין משועבד מנטלית לתרבות הגויים, ואיך אפשר לומר עליהם שהם בני חורין?! בערכים, במדע, בצבא, בחברה, בפילוסופיה, ובראש במוסר (לעד: מי שמתקומם נגד גילויי עריות וסטיות עומד במשפט ממש!) המנטליות שלהם משועבדת לערכי הגויים. זה נקרא בני חורין?!
לכן כל זה אינו דומה בכלל ל'נחם'. התפילה 'נחם' מתארת מצב בלתי תלוי בבני אנוש, לא כן 'הא לחמא' המתאר מצבם של בני אנוש יהודים.
​ולמרות כל מה שכתבתי אינני בטוח שאסור להכניס שינויים קלים, כגון השמטת 'השתא הכא עבדי' ואז לומר 'לשנה הבאה כל ישראל בארעא דישראל בני חורין בגופם ובנפשם'.
בברכת חג שמח וגאולת כל ישראל בקרוב,