י"ח אייר תשס"ח

שאלה: גילוח זקן בימי העומר

לכ′ מורי ורבי הרב שלום וברכה,
אני נוהג זה שנים לא להסתפר ולא לגלח זקן בימי העומר עד העצרת מתוך השפעה של חינוך הרב לתת כבוד ומעלה לימים הרמים של ספירת העומר. ונכון הוא שכל שנה מתעורר בלבי הספק של התחסדות וחוסר ענווה.
שמעתי השנה שיעור של הרב פ' נר"ו בו טען כי הנוהג לא לגלח הזקן בימי העומר עד חג השבועות בגלל שאלו ימים קדושים וע"פ הקבלה, אינו אלא טועה היות וע"פ הקבלה גילוח הזקן אסור כל השנה. ומה שדברו המקובלים לא להתגלח מפסח ועד העצרת אין מדובר אלא על גילוח הראש בלבד ולא הזקן. יורני נא כב′ מאור תורתו.
דניאל

תשובה:

לכ' ד' היקר הי"ו
שלום וברכה,
את אותו רב ששמעת אינו יודע על מה הוא שח. אם היה לומד מסכת מו"ק (יז-חי) היה נוכח לדעת שרבותינו קוראים 'תספורת' גם לתספורת הראש וגם לתספורת הזקן, כמפורש בדברי הגאונים, ובראשם רב יהודאי גאון ובה"ג ועוד.
ובאשר למה שאמר שאסור עפ"י הקבלה לגלח את הזקן כל השנה, אלו הם דברים שאין להם שחר. אין שום איסור לגלח את הזקן עפ"י הקבלה. אם היה מדייק בדברי המקובלים ז"ל ובראשם בדברי ר"ח ויטאל זי"ע היה מבין שהאריז"ל נהג אמנם החומרה שלא לנגוע בשיער זקנו כל השנה פרט לשיער המפריע לאכילה וכדו' (דרך אגב, דבר המוכיח שהיה בכל זאת נוגע במעט), אבל מעולם לא העיז להפוך מנהגו זה לאיסור, אלא חומרה שהוא נהג בה במעלות קדושים. וכל האמון על דברי האריז"ל ידוע שמעולם לא עלה על דעתו לחדש מנהג או חומרה שאין להם מקור בדברי קדמונים, לכן לא היה מעיז להמצי חומרה כזו. האיסור היחיד עפ"י הקבלה (כמפורש ב'טעמי המצות' ושאר חיבורים) הוא רק 'לתלוש שיערות מזקנו', בין במזיד ובין מתוך עיסוק, אבל אין איסור לגלח. ואתו רב ששמעת אפילו לא שם לב שהוא הפך את הרמח"ל לעם הארץ בקבלה, כיון שכידוע היה מגלה זקנו, ומשום כך קטנים ואף גדולים דברו על רבי משה ז"ל סרה.
לכן, היה שקט ושאנן שמנהגך מושתת על אדני פז.
בברכה רבה,