נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בראש חודש ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין) . בפורים אין נופלין על פניהם. (בל"ג בעומר אין נופלין. ביום כיפור אין נופלין. וכן בערב ראש השנה אפילו שחרית. מנהגים) .
הסברים:
יש שהתקשו מדוע אין אומרים תחנון בט"ו בשבט, שהרי הוא רק ראש השנה לאילנות וגם שלא מצאו מקור למעמדו המיוחד של יום זה. אבל טעות גדולה היא זו מצדם, ולא רק משום שכבר מעמדו הוזכר ע"י מהר"ם מרוטמבורג והמרדכי ועוד, אלא משום שעומדים לרשותנו כיום יוצרות שקדמוני רבותינו כבר מראשית תקופת הגאונים חיברו לכבוד יום זה לשם הכנסתם לתוך תפילת שמונה עשרה. ולא היו חכמים גדולים מעיזים להכניס יוצרות כאלה אם לא שהיום היה מיוחד בחשיבותו בעיניהם.
הסברים:
יש שהתקשו מדוע אין אומרים תחנון בט"ו בשבט, שהרי הוא רק ראש השנה לאילנות וגם שלא מצאו מקור למעמדו המיוחד של יום זה. אבל טעות גדולה היא זו מצדם, ולא רק משום שכבר מעמדו הוזכר ע"י מהר"ם מרוטמבורג והמרדכי ועוד, אלא משום שעומדים לרשותנו כיום יוצרות שקדמוני רבותינו כבר מראשית תקופת הגאונים חיברו לכבוד יום זה לשם הכנסתם לתוך תפילת שמונה עשרה. ולא היו חכמים גדולים מעיזים להכניס יוצרות כאלה אם לא שהיום היה מיוחד בחשיבותו בעיניהם.