ל' תשרי תשע"א

שאלה: פלגים בציונות הדתית

שלום רב,

לאחרונה היה סיפור עם איזה מסגד שכנראה שרפו אותו בבית פאג′ר והיתה משלחת של רבנים ... ובראשם ... שהלכו לשם להזדהות ולהוקיע את המעשה.

שאלתי: מה עושים כששומעים דבר כזה? מצד אחד ברור (לפחות לי) שזה פשוט לא במקום וידוע מאמר רבותינו ז"ל על מי שמרחם על אכזרים וכ"ש שאכזרים אלה הם אויבנו וכ"ש שיש שיטות בהלכה שאסור להכנס למסגד (ציץ אליעזר) משום ע"ז, מצד שני,למרות שהמעשה צועק לעיניים מדובר פה בתלמידי חכמים! הרב ... ועוד כמה תלמידי חכמים מ... והלב צועק: איך אפשר?! איך אפשר להזדהות עם אויבי ישראל, אם לא היה מדובר בכאלה רבנים השכל הישר היה אומר לנדות אותם, ומאידך:לא מדובר בשופטני...

מה עושים כנגד הדעות האלה? ומה שכואב שחלקים גדולים מהציונות הדתית נתלים בהם בתירוצים מתירוצים שונים בהרבה נושאים: סירוב פקודה,פינוי יישובים ועוד ועוד ועוד ובכל הנושאים האלה הרואה ישתומם איך עושים מעשים כאלה נגד עם ישראל אבל בכולם גם הלב מזכיר:אסור לבזות תלמידי חכמים "שנשיכתן נשיכת שועל.." איך בכלל קורה שמתוך התורה יוצאות דעות כאלה? אולי במקום כלשהו הם צודקים?

זוהי לא שאלה מגמתית כלל אלא באמת מתוך רצון להתמודד,אשמח אם הרב יענה לי במייל אם יש בעיה בשל רגישות העניין לענות באתר.

תשובה:

לכ' מ' הי"ו

שלום וברכה,

מה שאתה מציין פורסם בכל אמצעי התקשורות שששו אלי מחזה, בו דמויות המתיימרות לייצג תורה הלכו 'לנחם' אוייבינו. אין ברצוני להיכנס כאן לדיון מה הן התגובות הנכונות והראויות לפגיעות החוזרות ונשנות של אוייבינו בנו, גם מנקודת ראות מוסרית וגם מנקודת ראות משפטית. אין זה הדיון העיקרי בשאלתך.

לכן נתמקד כאן בהתייחסות רק לצעד המחפיר בו נקטו דמויות אלה המתיימרות לייצג תורה. קודם כל, חרפה היא, פרי רגש גלותי מחפיר, הביא אותם להכתים את העם היהודי כולו לפני שבכלל נדע מי שרף את המסגד. המשטרה והצבא אינם יודעים עדיין, והם כבר יודעים! צעד כזה מוכיח כאלף עדים שמקננת בהם מנטליות עבדותית של גלות, ואין לזה שום מחילה. ההתרפסות 'לפני הפריץ' מתקופת הביניים הייתה אמורה לעבור מן העולם. והפעם היא אף הכתימה כל כלל ישראל מבלי משפט!!

עובדה היא שדמויות אלה גדלו בארה"ב, ואין מנוס אלא להגיע למסקנה המתבקשת: הן אכולות רוח נוצרית כנראה עד לשד עצמותיהם אף מבלי להיות מודעים אולי לכך. כל תגובותיהן במשך עשרות בשנים הארונות מראות באצבע, שהיהודי הסובל היא נורמליות בעיניהם, בעוד שהאוייב הסובל לא. עדות לרוח הנוצרית המקננת כאן: אחד מן הבכירים בהם אינו מהסס לכנות את יש"ו בשם 'Rabbi Jesus'. היש חילול ה' גדול מזה מצד מי שמתיימר להיות רב של מקום גדול ומוכבד ?

אבל אם פשעם זה במישור המוסרי אנושי בסיסי כמו גם במישור הדתי חשוף לעין כל, גדול לאין ערוך מזה פשעם האחר. נא לך לבדוק מתי אי פעם דמויות אלו התקוממו ברבים ובעיתונות נגד שפיכות דם יהודי, או נגד פגיעה בעם ישראל או בקדשיו? אף פעם! (יתכן שלקרובים מאד, אבל אף פעם לא בצבור). הם מוכנים ומזומנים זה עשרות בשנים להצביע על תגובות יהודים שאינן נראות להם (בצדק או לא) ומעולם לא התקוממו נגד נהרי הדם שנשפכו בארצנו. איך יתכן?! פעם נוספת אין מנוס מהמסקנה: ה'Via Dolorosa' אומץ במלואו על ידם (במודע או לא). אבל אז מתעוררת במלא חריפותה השאלה הכואבת: במה יש כאן התנהגות של ת"ח?! כל המביט בעירנות אחרי מצב הרוח הלאומי נאלץ להגיע למסקנה הקשה: חלקים רבים מאד מעמנו נעשו חולי נפש, וכנראה האש אכלה גם בבעלי תורה. אוי למציאות עגומה זו המחללת שם ה' בעולם.

נשמע בשורות טובות ישועות ונחמות,