כ"ו אלול תשס"ד
שאלה: חשש לגניבת זכיות
שלום לכבוד הרב אליהו זייני שליט"א,
אנסח את שאלתי בסיפור:
פלוני אלמוני אסף שירים עתיקים וחשובים מפי זקנים שחלקם נפטרו לא מזמן. את ההקלטות הללו הוא ביקש מילדי הזקנים לצורך שמירתם על גבי דיסק כדי שישמרו טוב יותר מאשר על גבי קלטת.
הוא אף זכה להקליטם מספר ימים/שבועות לפני שנפטרו.
כעבור כמה שבועות, לאחר פטירתו של אחד מהזקנים, שלכעצמו מאוד מוזר הוצא סט של 7 דיסקים למכירה אשר כוללים את כל אותם שירים ללא רשות פרסום (ובדאי שלא לצורך מסחר) מצד בני משפחותיהם של השרים.
(המו"ל כתב ע"ג הכריכה של הדיסק כי אין להעתיק או לצלם וכו' את תוכן הדיסק וכי כל העושה זאת עובר על גזל חמור שאין עליו מחילה.)
לטענת המו"ל, שדרך אגב לא רשם את יצירתו ( =לדבריו "העיבוד של השירים", "מחיקת רעשים" וכו' שנעשה ביזע ובדם) בזכויות היוצרים וכו' אין שום זכות למשפחות השרים לתבוע אותו או לומר עליו מילה כי ההקלטות האלה הם קניין של הנפטרים בלבד ולא של בני משפחותיהם ומשום שרובם אינם בחיים מותר לו לשווק את זה לצורך רווח ומסחר גם ללא הסכמתם.
אחד מהשרים היה רב ידוע! בקהילה וחלק מבני משפחתו לא הסכימו לפרסום תמונתו ואף שיריו.
כבוד הרב,
מהי דעתך בנושא מבחינה הלכתית, התנהגותית ומוסרית בעניין.
כרקע, כפי שודאי עולה מן השורות אינני פוסלת את הוצאת הדיסק באופן כללי אך הדבר שאני רואה הוא כי הדבר לא נעשה בידיעת ובהסכמת בעלי החומר מראש. (משמע - חוסר יושר והגינות)
דעתי נאמרה בצורה יפה ומכובדת למו"ל אך הוא הגיב בכעס לדבריי ואף הוסיף בלעג: "אתם הציוניים האלה...!!!"
תודה וכל טוב
אנסח את שאלתי בסיפור:
פלוני אלמוני אסף שירים עתיקים וחשובים מפי זקנים שחלקם נפטרו לא מזמן. את ההקלטות הללו הוא ביקש מילדי הזקנים לצורך שמירתם על גבי דיסק כדי שישמרו טוב יותר מאשר על גבי קלטת.
הוא אף זכה להקליטם מספר ימים/שבועות לפני שנפטרו.
כעבור כמה שבועות, לאחר פטירתו של אחד מהזקנים, שלכעצמו מאוד מוזר הוצא סט של 7 דיסקים למכירה אשר כוללים את כל אותם שירים ללא רשות פרסום (ובדאי שלא לצורך מסחר) מצד בני משפחותיהם של השרים.
(המו"ל כתב ע"ג הכריכה של הדיסק כי אין להעתיק או לצלם וכו' את תוכן הדיסק וכי כל העושה זאת עובר על גזל חמור שאין עליו מחילה.)
לטענת המו"ל, שדרך אגב לא רשם את יצירתו ( =לדבריו "העיבוד של השירים", "מחיקת רעשים" וכו' שנעשה ביזע ובדם) בזכויות היוצרים וכו' אין שום זכות למשפחות השרים לתבוע אותו או לומר עליו מילה כי ההקלטות האלה הם קניין של הנפטרים בלבד ולא של בני משפחותיהם ומשום שרובם אינם בחיים מותר לו לשווק את זה לצורך רווח ומסחר גם ללא הסכמתם.
אחד מהשרים היה רב ידוע! בקהילה וחלק מבני משפחתו לא הסכימו לפרסום תמונתו ואף שיריו.
כבוד הרב,
מהי דעתך בנושא מבחינה הלכתית, התנהגותית ומוסרית בעניין.
כרקע, כפי שודאי עולה מן השורות אינני פוסלת את הוצאת הדיסק באופן כללי אך הדבר שאני רואה הוא כי הדבר לא נעשה בידיעת ובהסכמת בעלי החומר מראש. (משמע - חוסר יושר והגינות)
דעתי נאמרה בצורה יפה ומכובדת למו"ל אך הוא הגיב בכעס לדבריי ואף הוסיף בלעג: "אתם הציוניים האלה...!!!"
תודה וכל טוב
תשובה:
לכ' א' הי"ו
שאלתך היא בפני עצמה כבר קשה. אבל אין לי כל אפשרות להשיב עליה משום שחסרים בה יותר מדאי פרטים כדי שאוכל להכריע. לדוגמא:
האם המוקלטים ידעו מה עתיד המקליט לעשות עם שיריהם?
אולי הם נתנו את הסכמתם לשימוש בלתי-מסוייג בהקלטותיהם למלקיט, כולל שימוש מסחרי?
האם קיימות הקלטות אחרות של אותם זקנים לשם פירסום שהוקלטו על ידי בני משפחותיהם?
אם אין הקלטות אחרות, מדוע בני משפחותיהם לא טרחו להקליט את אבותיהם ומסורותיהם ורק עתה הם מתעוררים לבקש זכיות? האם כמו בהרבה עדות וקהילות, אותם יורשים נתנו למסורות עתיקות לרדת לתהום הנשיה, ורק עתה שגילו שמאן דהו טיפל בהן, אף אם עושה זאת מטעמים כספיים הם מתעוררים, הן נזכרים בעושר שהיה בידי אבותיהם? האם ריח הכסף עוררם לתחייה?
גם לגבי השימוש בתמונת הרב, יש לבדוק מה מעמדו של הרב בעיני הצבור ובעיני הבריות, כי אין הדבר פשוט. לדוגמא: האם המשתמש בתמונת הראי"ה קוק זצ"ל צריך לחפש את כל יורשיו כדי לבקש רשות או לחלק רווחים?
וישנן עוד שאלות רבות שיש ללבן לפני שנוכל להתייחס לבעייה זו ולתת תשובה היכלתית ברורה. בדבר אחד אין כל ספק, והוא: אם האיש ניצל תמימותם של המוקלטים כדי להכניס לעצמו כסף, או שלא טרח לבקש רשותם לפרסם שיריהם, מיותר אז להדגיש שמעשיו חמורים ביותר, ובפרט באשר מדובר בתלמידי חכמים. ומאידך, אם המשפחה נתנה למסורות כה יקרות לרדת לטמיון, לא טרחה מעולם ולא ניסתה מעולם לפרסם את הדברים כדי שלא יאבדו מישראל, הם הרשלנים ולא ברור שהאיש אינו בבחינת גואל ומושיע, אף אם היה מן הראוי שיודיע לצאצאים שהוא עומד לפרסם את הדברים.
ולגבי ההתקפה הבלתי-מרוסנת כלפי 'הציוניים' קשה לי מאד ערב יום ראש השנה להתייחס אליה, ובפרט שהיא מכפישה באופן גורף צבור שלם, ועוד יותר באשר היא באה מצד אנשים שחלק מנציגיהם בכנסת לא היססו לפני כשנה לטעון 'שאין להם כל בעייה לגנוב למען התורה'!! יתירה מזו, האם קשה לדחות טענת אנשים שהשכם והערב טוענים ש'מותר לגנוב דברי תורה', ולכאורה יש אפילו תוספתא מפורשת התומכת בעמדה זו (עמדה שאם תסתמך על תוספתא זו לא תהיה אלא ביטוי לעם-הארצות), ואכמ"ל, בפרט בימי התשובה והסליחות. להכפשות אין אף פעם סוף, ולהוצאות דיבה נפסק בשו"ע שלא חייבם למחול.
לכן אני מעדיף לאחל לכולם לחזור בהם מפגיעותיהם במיוחד בימי הרחמים והסליחות אלו, ולמהר ללכת לדין תורה על הנדון הנ"ל, כדי להגיע נקיי הדעת והמעשה בפני הקב"ה ביום הדין. ושני הצדדים יחדיו עברו חוק באשר דברו זה כלפי זה במקום ללכת לת"ח שיורה להם הדין והיו אז יוצאים צדיקים באשר קבלו עליהם את הדין.
בתקווה שיעשו זאת בהקדם, הנני מאחל לך שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
שאלתך היא בפני עצמה כבר קשה. אבל אין לי כל אפשרות להשיב עליה משום שחסרים בה יותר מדאי פרטים כדי שאוכל להכריע. לדוגמא:
האם המוקלטים ידעו מה עתיד המקליט לעשות עם שיריהם?
אולי הם נתנו את הסכמתם לשימוש בלתי-מסוייג בהקלטותיהם למלקיט, כולל שימוש מסחרי?
האם קיימות הקלטות אחרות של אותם זקנים לשם פירסום שהוקלטו על ידי בני משפחותיהם?
אם אין הקלטות אחרות, מדוע בני משפחותיהם לא טרחו להקליט את אבותיהם ומסורותיהם ורק עתה הם מתעוררים לבקש זכיות? האם כמו בהרבה עדות וקהילות, אותם יורשים נתנו למסורות עתיקות לרדת לתהום הנשיה, ורק עתה שגילו שמאן דהו טיפל בהן, אף אם עושה זאת מטעמים כספיים הם מתעוררים, הן נזכרים בעושר שהיה בידי אבותיהם? האם ריח הכסף עוררם לתחייה?
גם לגבי השימוש בתמונת הרב, יש לבדוק מה מעמדו של הרב בעיני הצבור ובעיני הבריות, כי אין הדבר פשוט. לדוגמא: האם המשתמש בתמונת הראי"ה קוק זצ"ל צריך לחפש את כל יורשיו כדי לבקש רשות או לחלק רווחים?
וישנן עוד שאלות רבות שיש ללבן לפני שנוכל להתייחס לבעייה זו ולתת תשובה היכלתית ברורה. בדבר אחד אין כל ספק, והוא: אם האיש ניצל תמימותם של המוקלטים כדי להכניס לעצמו כסף, או שלא טרח לבקש רשותם לפרסם שיריהם, מיותר אז להדגיש שמעשיו חמורים ביותר, ובפרט באשר מדובר בתלמידי חכמים. ומאידך, אם המשפחה נתנה למסורות כה יקרות לרדת לטמיון, לא טרחה מעולם ולא ניסתה מעולם לפרסם את הדברים כדי שלא יאבדו מישראל, הם הרשלנים ולא ברור שהאיש אינו בבחינת גואל ומושיע, אף אם היה מן הראוי שיודיע לצאצאים שהוא עומד לפרסם את הדברים.
ולגבי ההתקפה הבלתי-מרוסנת כלפי 'הציוניים' קשה לי מאד ערב יום ראש השנה להתייחס אליה, ובפרט שהיא מכפישה באופן גורף צבור שלם, ועוד יותר באשר היא באה מצד אנשים שחלק מנציגיהם בכנסת לא היססו לפני כשנה לטעון 'שאין להם כל בעייה לגנוב למען התורה'!! יתירה מזו, האם קשה לדחות טענת אנשים שהשכם והערב טוענים ש'מותר לגנוב דברי תורה', ולכאורה יש אפילו תוספתא מפורשת התומכת בעמדה זו (עמדה שאם תסתמך על תוספתא זו לא תהיה אלא ביטוי לעם-הארצות), ואכמ"ל, בפרט בימי התשובה והסליחות. להכפשות אין אף פעם סוף, ולהוצאות דיבה נפסק בשו"ע שלא חייבם למחול.
לכן אני מעדיף לאחל לכולם לחזור בהם מפגיעותיהם במיוחד בימי הרחמים והסליחות אלו, ולמהר ללכת לדין תורה על הנדון הנ"ל, כדי להגיע נקיי הדעת והמעשה בפני הקב"ה ביום הדין. ושני הצדדים יחדיו עברו חוק באשר דברו זה כלפי זה במקום ללכת לת"ח שיורה להם הדין והיו אז יוצאים צדיקים באשר קבלו עליהם את הדין.
בתקווה שיעשו זאת בהקדם, הנני מאחל לך שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
