שלום כבוד הרב
בשבת האחרונה התפרסמה קביעה שכיום ישנם מוצרים שאין בהם חמץ ובכל זאת אנשים מבערים וזורקים אותם וזוהי עבירה של בל תשחית, הכותב מוסיף שבתור חומרא שימכרו את החמץ.
השאלה שלי בגלל שהרב פסק לנו שאין היתר למכירת חמץ במקרה הזה בו ישנם טענות על מוצרים שהם ללא חשש חמץ אבל אנו לא בטוחים האם במקרה כזה נגיד שמותר למכור חמץ או שמא נאמר שעדיף "להקל" בזריקת המוצרים הבעייתים ולא "להקל" בביצוע מכירה.
בברכה יצחק

לכ' ידידנו היקר י' א' הי"ו
שלום וברכה,
הדאגה של רבנים או סתם אנשים כיום לבל תשחית, אינה אלא מסווה לקרב מאסף על מנת 'להציל' את המכירה האומללה הזו מתהום נשייה. ויש אף עמי ארצות שטענו שיש לתת את החמץ לנכרים, תוך איסור ברור דאורייתא של לא תחנם.
לא שייך מושג בל תשחית שחובה להשחיתו. האם אמר חכם אי פעם שאסור לשרוף תרומה טמאה בגלל שיש בדבר משום בל תשחית?! או אפילו ספק תרומה טמאה?! לכן, על אף שברור שאין להשחית מה שאינו מחוייב השחתה, יחד עם זה אין שום חשש להשחית מה שהקב"ה ציווה להשחית, או אפילו ספק איסור חמץ. ובדורנו, בהתחשב במורכבות תעשיית המזון העושה שכמעט ואין איש המסוגל לדעת מה הוא אוכל, אם מי שהוא זורק חשש חמץ, אין לו כל עבירה בידו.
אבל נכון שעל האדם לנסות לברר תכולת המוצרים כמיסת ידו, וגם לברר דיני תערובות או חשש תערובות בנידון כדי לא לזרוק מה שודאי אינו מחוייב ביעור, אך המכירה אינה הפתרון הטוב ביותר, אלא הבירור הוא הפתרון הנכון.
בברכת חג כשר ושמח,