לכבוד הרב אליהו רחמים
א. המנהג אצלנו (עולי הודו-בומביי) בבית כנסת לומר רשות לנשמת כל חי ולקדיש לפני "יוצר" בכל שבת.
זהו המנהג שהיה נהוג בקרב יוצאי הודו בחו"ל.
האם אנו רשאים להמשיך את המנהג הזה למרות שהוא כנגד מרן שכותב נגד כך ב"יחווה דעת" במפורש.
ב. ביום כיפור וראש השנה מגיע אלינו חזן אברך וקבוע משנה לנו את מקום ה"רשויות".
האם מותר לו לשנות לנו את המנהג שאנו נוהגים בו כל השנה.

לכ' ש"י היקר הי"ו
שלום וברכה,
מנהגכם הינו המנהג של כל קהילות ישראל, עפ"י כל גדולי ישראל הקדמוניים כולם, והוא מושתת על יסודות איתנים, ולכן אין לשנותו. ואברך המעיז לבטל מנהג ותיקין כזה הינו חצוף שיש להזהירו לבל יתחצף, ולא, תפטרו אותו ותחפשו מישהו יותר ירא שמיים (אני מוכן לעזור לכם ב"נ). ותנאי העסקתו צריך להיות שאינו משנה כל מנהג שלכם (כל עוד אין בו כל דופי, וזה המקרה).
ועל דברי בעל 'יחווה דעת' כתבתי בנושא זה בספרי 'עץ ארז' ח"ד מאמר ארוך (למעלה מ-60 דפים) שבו אני מוכיח שבמחכ"ת אין להכרעתו זו כל בסיס. ומה שסיפרו לכם שמרן אסר זאת, הינו ההיפך מן האמת. הלא הסעיף בשו"ע או"ח (סי' נא סע"ד), סעיף שעליו הסתמך בעל יחווה דעת אין שום זכר מאיסור זה, אלא מאיסור דבור פסוקי דזמרה, ע"ש.
לכן המשיכו בשקט ושלווה באמירת שבחים לה', כי אין דבר גדול מזה (הלא כל ספר תהילים אינו אלא הלל גדול לה'), בתנאי כמובן שלא יגזימו בהם ושלא ידחו זמן קריאת שמע בגללם.
בברכה רבה,