ג' ניסן תשס"ח

שאלה: שלמות אישית

האם ניתן להשיג שלמות אישית ללא ללמד לאחרים תורה וכד′? או שמא השלמות האישית והחיבור לאחר ולכלל הוא מהותי?

(מכיוון שזה בעקבות שאלה שנשאלתי, לא נכנסתי לעצם המושג שלמות. כמו כן, אשמח אם הרב יציג מקור בתשובתו.)

תשובה:

לכ' י' הי"ו



שלום וברכה,



לא הצלחתי להבין שאלתך. הלא אם הנך מתפלל כל בוקר אומר 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות', ורבי מאיר קבע כבר 'כל הלומד תורה ואינו מלמדה הרי זה כי דבר ה' בזה', או עוד בד"ר 'כל הלומד תורה ואין מלמד אותה אין לך הבל גדול מזה', וכהנה רבות בדברריהם ז"ל!



לכן אין שאלה אם צריך גם ללמד, אלא רק מי ראוי ללמד, למי ראוי ללמד, מתי הגיע האדם לרגע שהוא כרב ראוי ללמד וכדו'.



לכן לא רק שברור שהחיבור אל הזולת בישראל הוא מהותי ביותר, אלא שהוא עוד תנאי בסיסי לכל סוג שלמות יהודית. ומי שאינו מתחבר עם הכלל, יצא כבר מן הכלל (ערב פסח מספיק להפנות להגדה!), ולעיתים אין לו ח"ו חלק לעולם הבא (הפורש מן הצבור). אבל הפרטים רבים מאד, והדרכים נכונות עם הסייגים עוד יותר מרובים,



בברכת חג שמח,