כתוב:
"הוו זהירין ברשות,שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן.נראין כאוהבין בשעת הנאתן.ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו."

א. האם המילה רשות מתכוונת לכל הגויים או רק למלכות?

ב. מה ההגדרה ההלכתית של מלכות? ארה"ב נחשבת מלכות? ומה לגבי ירדן?

ג. זה אפשרי שגוי יעשה מעשים טובים לישראל בלי כל אינטרס אישי?

לכ' ע' הי"ו
שלום וברכה,
1. המונח 'מלכות' בהקשר זה (וברבים אחרים כמובן) הוא אנשי השלטון, קרי כל המנהיגים הפוליטיים. ובזה אין כל הבדל בין השלטון במדינת ישראל לכל שילטון בכל ארץ אחרת. על כל אדם, ובפרט תלמיד חכם לדעת שאם מנסים לקרב אותו, אין זה אלא מפאת אינטרס או אינטרסים, יהיו אינטרסים אלה טובת העם. דבר אחד ברור לעולם לא יהיה מפאת חשיבותו של התלמיד חכם אליו פונה המשנה באבות (וכל שכן אזרח פשוט). ובזה השבתי גם לשאלתך השניה..
2. לגבי שאלתך השלישית התשובה מפורשת במסכת בבא בתרא (י:), עיין שם באורך.
בברכה רבה,