ט' טבת התשע"ו

שאלה: בירור מנהגי יוצאי הודו

לכבוד הרב אליהו רחמים שליט"א
רציתי לשאול מהי דעת הרב על כמה מנהגים הנהוגים בבית הכנסת שלנו:
א. לשיר בכל שבת פיוט קצר כ"רשות לנשמת" ופיוט קצר כ"רשות ליוצר" (התפילה מתחילה ב-7:30 אין בעיה בכלל עם סוף זמן ק"ש, ואין דיבורים אצלנו בפיוטים ב"ה).
שאלה נוספת בעניין זה ראיתי שהרב כותב שמותר לשיר רק פיוטים עתיקים, לכאורה מה ההבדל אם הפיוט חובר כרשות לנשמת והוא פיוט שמעורר את הלב לכוונה בתפילה מה הבעיה להכניס אותו (שאלה תאורתית אף אחד אצלנו לא יתן לדבר חדש להכנס)?
עניין נוסף, לדעת האוסרים להכניס פיוטים מטעם שזה הפסק, איך הם "מסתדרים" עם הפיוט "אל אדון על כל המעשים" שהוא לכל היותר מן הגאונים ז"ל?
ב. מנהגנו לומר אחרי הקידוש של הערב אחרי חתימת הברכה "מקדש השבת", "ברוך המנחיל מנוחה ביום שבת קודש" ורק אח"כ לשתות מהיין כמובא בסידור דפוסי "ליוורנו" שהיו בהודו. האם כדאי להמשיך במנהג זה?
ג. האם להמשיך לומר "ה' עמכם" (עם שם אדנות ממש)?
בתשעה באב מנהגנו לומר "ברוך דיין האמת" במקום "ה' עמכם" יש לזה מקור?
ד. בסידור "ליוורנו" "שלנו" מובא הנוסח של ברכת המינים "למלשינים ולמינים"... "תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם ותשמידם"... "שובר אויבים ומכניע זדים", נוסח זה תקין?

תשובה:

לכ' ש"י הי"ו
שלום רב לך,
א. אם אכן אין דבורים בבית הכנסת והפיוטים קצרים ומהווים רשות, אין שום בעייה להמשיך מנהג זה.
אם דברתי על פיוטים עתיקים, אין הדבר נובע מעתיקותם, אלא שאני יודע שמשוררים קדמוניים היו גדולי ישראל וחכמיהם, לכן אני סומך על כך שתוכן פיוטיהם כשר הוא להיות לרצון לפני ה', מה שאני מטיל ספק לגבי משוררים אחרונים (על אף שאינני פוסל מראש מחברים מאוחרים יותר ח"ו).
לגבי 'אדון עולם' אין לאוסרים שום תשובה, ובפרט שאינם אפילו יודעים שהוא מאוחר!
ב. לגבי התוספת 'ברוך המנחיל וגו' ', שאין ספק שתוכנה כשר לחלוטין, אך אמירתו לפני טעימת הקידוש היא בודאי הפסק ולכן אסורה. אפשר לשמר את המנהג הזה באופן רצוי, והוא להגיד תוספת זו מיד לאחר טעימת היין.
ג. יש לא מעט קהילות האומרות 'ה' עמכם' באדנות ממש. לכן אי אפשר לומר שאסור הדבר. אך נראה לי שלומר 'השם עמכם' מבטא יותר יראת כבוד כלפי שמיים.
ד. נוסח ברכת המינים שלכם הוא הנוסח המקורי והנכון של ליוורנו, והוא המשובח.

בברכה רבה,