שלום כבוד הרב
רציתי לשאול היכן נהגו יהודי צפון אפריקה לומר את הפיוטים הנאמרים בראש השנה וביום הכיפורים. ("שואף כמו עבד" , "שפל רוח" וכו)
בחלק מהמחזורים הם ממוקמים לאחר חזרת הש"צ של שחרית, בחלקם ב"ישתבח" וחלק ב"ברוך שאמר"
היכן המקום הראוי לאומרם?

תודה רבה
וחתימה טובה

לכ' ק' היקר הי"ו
שלום רב,
יהודי צפ"א אמרו ללא היסוס את הפיוטים באמצע התפילה, ואין בזה כל הפסק בתנאים מסויימים. על זה אני מרשה לעצמי להפנות אליך למאמר ארוך שכתבתי בנידון בספרי 'עץ ארז' (ח"ד).
אבל כמה דברים חייבים להיות מודגשים כיום:
א. אסור שאמירת הפיוטים תביא לידי כך שקריאת השמע תאמר אחרי הזמן. אבותינו היו מתפללים מוקדם גם בשבתות וימים טובים, מה שאיננו מתרחש תמיד כיום.
ב. חייבים להיות אלה פיוטים מגדולי ישראל ולא מאנשים בינוניים (לכן רק פיוטים שבמחזורים עתיקים).
ג. אסור שבשעת אמרית פיוטים יפטפטו בבית הכנסת כתוצאה מאמירתם.

מכל הסיבות האלה, כבר בצפ"א רבים העדיפו בדורות האחרונים לרכז את כל המחזור לאחר חזרת העמידה, אחרי אמירת קדיש לעילא, ובסוף המחזור לומר קדיש תתקבל.
חתימה טובה וגמר חתימה טובה.