פרשת וישב/ חומש הראי"ה בראשית עמ' 269 (מתוך מדבר שור, עמ' רי"א)
מאמר מאת הרב אבנר ירמיהו חזות יצ"ו
"עלינו לדעת כי סגולת ישראל תלויה בשני דברים..."
הרב מסביר שהקדושה האופיינית לישראל פועלת ומשפיעה בשתי צורות:
1. קדושת ישראל מצד עצמם
הדבר הראשון הוא הקדושה העצמית של ישראל שאיננה תלויה בשום גורם חיצוני. כמו שיש חוקים טבעיים בעולם, כך יש קדושה פנימית השייכת רק לכלל ישראל. יהודי מתחיל להיות יהודי מבטן אמו וכבר מתחיל ללמוד ולקלוט את דבר ה' ע"י מלאך (נדה ל:). כלומר בלי שום מעשה חיצוני וגשמי מצד האדם, נשמתו הטהורה והקדושה הופכת אותו ליהודי מלידה. אברהם אבינו ע"ה נבחר ע"י הקב"ה ללא שום תיאור של צדקות מצדו בתורה. באותה מידה הקב"ה בחר בעם ישראל מצד סגולתנו ומתוך אהבה שאינה תלויה בדבר.
2. סגולת בחירת ישראל מצד התורה
הדבר השני הקשור לסגולתנו הוא מצד מתן תורה לישראל. דוקא בגלל הסגולה הטבעית הנשמתית קבלנו את התורה. התורה היא תוספת שלמות, נדבך נוסף של טהרה וקדושה מצד מעשינו. התורה היא גם כמו הסגולה הראשונית ברית עולם. כל הבריאה תלויה בקיום תורה ומצוות מצד עם ישראל כדברי חז"ל שיום הששי נקרא בה"א הידיעה כי עד מתן תורה העולם היה תלוי ומותנה בקבלת התורה מצד ישראל. גם אחרי קבלת התורה, קיומה ולימודה מהווים תנאי הכרחי להמשך קיום העולם כדברי חז"ל באבות על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח.והנה יעקב היה כלול שני מיני השלמויות ביחד, הוא היה חותם האמת והקדושה של האומה הישראלית בקדושת מידותיו מצד עצמן, גם היה מאד מוכן אל שלמות התורה. ע"כ היה "איש תם, ישב אהלים",
איש תם - בלא חסרון ודופי בקדושת נפשו הטבעיית והקנויה
ישב אהלים - של תורה. להכשיר עצמו לקדושת התורה.
אצל יעקב אבינו ע"ה אנו מוצאים את שתי הסגולות ביחד. מצד אחד הסגולה הטבעית מצד מידותיו, קדושתו המיוחדת, ישרותו העילאית. ומצד שני הלימוד והקיום בבית שם ועבר, אצל לבן ששמר על תרי"ג מצוות ובמהלך כל חייו. שני הדברים מתוארים בפסוק שיעקב היה איש תם – סגולה טבעית – ויושב אוהלים – סגולת המעשים והלימוד תורה.
והנה יוסף היה זיו איקונין שלו דומה ליעקב והיה דומה לו בכל מקריו, ועיקר מבטו של יעקב אע"פ שהי' כולל ב' השלמיות הללו, מ"מ כל מעינו הי' בתורה, ע"כ אפי' כבוד אב ביטל כדי לעסוק בתורה י"ד שנה שנטמן בבית שם ועבר. גם אל יוסף מסר כל חכמתו, והי' עיקרו של יוסף קבוע בשלמות התורה, ע"כ נאמר עליו: "כי בן זקֻנים הוא לו" כדמתרגמינן: "ארי בר חכים הוא לי". וזה היה דרך עבודת הקודש אשר לו ג"כ, והיה מתאמץ שיהיה דרך זה העיקרי בהנהגת ישראל.
דווקא אצל יוסף הצדיק ע"ה יש דמיון מיוחד עם יעקב אבינו ע"ה יותר מאשר שאר השבטים. גם אצל יוסף מוצאים את שתי הסגולות והשלמויות. יעקב אבינו דאג ללמד את כל תורתו ליוסף ועיקר חינוכו התמקד על לימוד התורה והוצאתה לפועל. כשיוסף שולח עגלות ליעקב אביו חז"ל דורשים שזה היה סימן לומר שיוסף זוכר את הסוגיא שאותה למדו לפני המכירה (עגלה ערופה). יעקב אבינו דרך חינוכו קבע הנהגה כללית לישראל לדורות להשריש את לימוד התורה בקרב העם. הלימוד שהוא משוש חיינו הוא מה שמבטיח את קיומו של כלל ישראל ושל העולם כולו אפילו ברגעים הקשים בתולדות העם וכך אצל האיש הפרטי.
"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"
