שלום לכבוד הרב שליט"א.

1. רציתי לדעת האם אומרים צדקתך בערב יום ירושלים שחל בשבת או לא, ממה שראיתי יש מחלוקת בין הפוסקים השונים בני זמננו האם לומר או לא, אשמח שהרב יורה לי מה לעשות?
2. כמו כן שמעתי דעה שצריך לומר צדקתך בערב פסח שני שחל בשבת כמו שהיה השנה, מכיוון שצדקתך זהו צידוק הדין ולא תחנון, מה הדין במקרה זה גם כן.
אשמח לתשובה לפני יום ירושלים.
תודה רבה לכבוד הרב

לכ' ש' היקר הי"ו
שלום וברכה,
אותה מחלוקת שאתה מציין בין פוסקים, היא למען האמת מחלוקת בין יודעי תורה למי שאינם יודעים דיים, ולא שימשו רבנים גדולים. 
כלל בידי כמעט כל הפוסקים האחרונים, שבכל מנחה ערב יום שאין נופלים על פניהם, אין אומרים תחנון. כך היא דעתם של בעל הלבוש, בעל פרמ"ג, הפר"ח, האליה רבא ועוד ועוד, על אף שלכאורה מהשו"ע (סי' קלא) עקרון זה נאמר רק לגבי ערב ר"ח.
אבל מה מקום לויכוח כאשר אנו יודעים שפסק הרמב"ם (הל' תפלה ונש"כ פ"ה הט"ו) 'מנהג פשוט בכל ישראל שאין נפילת אפים בשבתות ובמועדים ולא בראש השנה ולא בראשי חדשים ובחנוכה ובפורים ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים ולא בערבית שבכל יום'. ולכן כיון שיום ירושלים הינו יו"ט לכל דבר, שהרי אומרים בו הלל גמור הנאמר רק ביום טוב (או דומה לו כחנוכה) אין לומר תחנון ערב יום ירושלים וגם לא ערב יום העצמאות אם הם חלים בשבת.
וכל זה מבלי להיכנס לדיונים עצומים המתעוררים לגבי צדקתך. כי אם הולכים בהם עפ"י קדמוני ישראל יהיה צורך לנגוע בלא מעט דברים שבהם רגילים בני אדם כיום. ראה נא 'עץ ארז' (ח"ה) שלי בנידון.
בין היתר 'צדקתך' הוא בבחינת צידוק הדין למשה רע"ה, וכי אומרים צדוק הדין ביו"ט וכ"ש בשבת?! צידוק הדין חמור לאין ערוך מתחנון!
ומעל הכל: כל השאלות אלה נוגעות רק בעיני אנשים רבים בדורנו שבעיניהם תחנון יותר חמור ויותר חשוב מכל מצווה בעולם. אתה כמעט יכול לבטל להם תפילה תפילין ועוד, העיקר שיוכלו להכות באגרוף את עצמם (גם כשהם רחוקים ממאמץ כלשהו לתקן את עצמם). כל רוחניותם נעצרת באמירה או אי אמירת תחנון, ה' ירחם עליהם.
בברכה רבה,