כבוד הרב,
אני מדריךבשחר לישראל (ילדי בני עקיבא) של כיתה ג'.
לפני כמה ימים ניגש אחרי אח של חניך שלי ואמר לי שהחניך שלי לא רוצה לבוא לפעולות בגלל שהמדריך השני מרביץ לו..
אני אישית לא שמתי לב שהמדריך שאיתי הרביץ לאחד החניכים, שמתי לב בלי גאווה שהם פחות אוהבים אותו, אבל המדריכים האחרים כן שמו לב לזה.
מה עליי לעשות?!

לכ' ע' הי"ו
שלום וברכה,
עליך לנהל שיחה גלויה עם המדריך השני, אבל בידידות, ולומר לו ששמעת מחניכים שהוא מרביץ, והנך בא לשאול האם נכון באמת הדבר? לאחר מכן יש לומר לו שיתכן שיש לו סיבות כבדות משקל שהביאו אותו לכך, אבל שעליו לדעת שיהיו שיקוליו (או טעויותיו) אשר יהיו, הדבר גורם נזק רב ומבריח חניכים.
נוסף לכך, עליו לקחת לתשומת לבו שתרעומת כזו נשמרת בלב התלמיד, ויום מן הימים היא הופכת את החניך לעויין כה גדול לשיטה, שהוא ממיר את תרעומתו לשנאה לכל הקשור לה', לתורה ולכל עניין דתי. 'ברכם טהרם' אנו אומרים, עליו לבטא כלפי החניכים קודם כל חיבה, ורק אחר כך יהיה רשאי להעניש.
הנך רשאי לומר לו שזו דעתי אם הדבר יועיל.