ז' טבת התשע"ט

שאלה: חוצפה של עורך עלון שביעי פרשת ויגש תשע"ט

בס"ד

שלום ושבוע טוב לכבוד הרב,
מחילה מהרב על אורך ההקדמה לשאלתי,

הצטערתי מאד לראות את דבר עורך עלון שביעי, לא רק בגלל שהוא השתמש בבמה שלו כדי לנגח מבלי להכיר מה היא העיר חיפה, מה הם האתגרים שלה כעיר מעורבת, (אם הוא גר במרכז הארץ, הייתי מזמין אותו לבקר אצלנו, ולראות את עצי האשוח בכל העיר התחתית - מעשה ידיו של יונה יהב, ואת דגלי החמאס המתנוססים בעיר - מעשה ידיו של יונה יהב, כמובן כולל חברי הליכוד שישבו בקואליציה שלו). קשה לי לראות עד כמה דבריו היו לא ישרים, מכיוון שמפלגת חד"ש היתה בסגנות של ראש העיר ובשכר, בקואליציות הקודמות, וכבר 25 שנים יש נציגים ערבים בעיר המעורבת - העיר חיפה (wellcome! שיצא מהבועה שלו! ). התנהגותו כל כך בזויה בעיני, שכן לא ראיתי אותו מדבר על ישיבת הבית היהודי עם ערבים בעכו, נהריה, נצרת עילית, ובכל ערי הצפון המעורבות - זו היא או טפשות או רשעות. האם פרי עטו של העיתונאי, היא תוצאה של מחקר רציני של הערים המעורבות והקואליציו , ומחקר מקיף על מעורבותם של כל הערבים בכל הפעילות האנטיציונית האפשרית??? אילו הייתי פוגשו הייתי אומר לו: תבוא לגור איתנו, תחיה איתנו, ותסייע לנו להציל את היהדות והיהודים בחיפה ואז תעז לדבר!

עם זאת, מה שהפריע לי זה שהוא ערב את הרב בתוך דבריו, מילא היה מדבר רק על הפוליטיקאים, אבל שאלתי היא האם הוא ברר את עמדת הרב בנושא? מהיכרותי את הרב אני יודע שהרב תמיד תומך בכל עניין של קודש, מכל כיוון פוליטי חברתי חינוכי או אחר, ומכל מפלגה שהיא, אפילו חילונית! אבל הנחיות ברורות למנהיגי הפוליטיקה - את זה הרב משאיר למפלגות כמו ש"ס, וכדומה, ומעולם לא התערב בהחלטה נקודתית... האם הוא דיבר עם הרב לפני שהוא תקף?

חשוב לי לברר את הנקודה הזו עבור הציבור, קשה לי לראות עיתונאים בכירים טפשים ולא ישרים, אבל לזה אני רגיל, עם זאת, כאשר הם מרשים לעצמם לתקוף רבנים, זו היא פגיעה לא רק בתורה וברב, אלא גם בכל משפחות הקהילה שמסביב לרב, אינני מסוגל להבין מאיפה החוצפה.

ברצוני רק לדעת את עמדתו של הרב בעניין, והאם העורך של עלון שביעי שאל את הרב לפני שכתב מה שהוא כתב?

תשובה:

לכ י' היקר הי"ו
שבוע טוב,
אני מודה שאני קצת מתפלא עליך. קודם כל משום שאתה מופתע שעיתונאים מתנהגים בשפלות. העיתונאים ההגונים במדינתנו נספרים על אצבעות יד אחת כמעט. בבדיחותא דמילתא אפשר לומר שבמובן מסויים ניתן לברך על כך, שהרי באופן זה הם תופשים מקומות מרכזיים בגהינם, וזה משאיר לנו יותר סיכויים להיכנס לעולם הבא.
שנית, משום שאתה מצפה מעיתונאים (אפילו דתיים) כבוד לרבנים. חלקים רבים מהציונות הדתית מחקו מתודעתם כל כבוד לרבנים, ואף לחכמים, אז מה הפלא שעיתונאים המתיימרים להיות ציונים דתיים פוגעים בי?! ואיך עולה על דעתך שהם ישאלו אותי לפני שיקבעו מה אמרתי?! לשון הרע היוצא נגדי ממלא כבר אנציקלופדיות בעשרות השנים האחרונות, ורובו מאנשים שלא פגשו אתי מעולם ולא דברו אתי מעולם.
כידוע חבר קהילתנו מר יואב רמתי החליט לעמוד בראש הצבור הציוני דתי בחיפה על מנת להביא לשינוי לטובה בכל העיר. הנציגות שהייתה עד היום חיבלה בזדון בכל חלקה טובה, איפשרה כל פגיעה בקודשי ישראל, בחילולי שבת, בתמיכה בפעילות נוצרית ועוד ועוד. ומיותר לציין שלא הושיטה ולו סיוע מזערי למרכזי קודש. נוסו כל הדרכים לתקן את עיוותיה אך לשוא. מר רמתי הבין שאין דרך אלא לשנות מציאות זו, העמיד עצמו לבחירה, ואכן הצבור נתן בו אימון. אלא ששנאת חינם קשה רודפת את מר יואב מצד כל מי ששיתף פעולה עם החלטות פסולות מן היסוד, גם בתוך העיריה וגם בתוך הבית היהודי. וחיפשו אחרי היבחרו כל דרך לפגוע בו ובבחירתו. פרשת זאעתרא הייתה הזדמנות פז עבור מעוותים רבים.
ב"ה אינני עוסק בפוליטיקה, כי חובה מוטלת על רב להתרחק מכל כיעור ומן הדומה לכיעור, כפי שקבעו רבותינו, ובפוליטיקה הכל קרוב לכיעור ורחוק מן היושר, וכפי שהיה אומר הרב מיימון זצ"ל, לא קל להתלכלך מבלי להיות מלולכלך. נוסף לכך: או תורה או פוליטיקה. אבל דבר אחד אסור לי כרב, והוא להפקיר 'דמו' של איש יקר על לא עוול בכפו. מר יואב רמתי חתם הסכם עם ראשת העיר הרבה לפני שתתעורר הפרשה, והוא היה נגד הסכם כזה. ומבלי לבדוק, מבלי לחיות בחיפה, מבלי להתמודד עם הבעיות הקשות וכיבוש העיר על יד גורמים חיצוניים ועויינים לה, ומבלי לדבר ואף לשאול את מר יואב, רבים מאד תקפו אותו וממשיכים לתקוף אותו. שרים וחברי כנסת היושבים בכנסת עם חד"ש, הסמכויות שמעל זעתארא, וזה כבר שנים שהם חובשים ספסלי הכנסת לצדם, פתאום גילו שמה שמותר להם ברמה הלאומית פסול עבור מר יואב רמתי ברמה העירונית!
הציונות הדתית נטשה בהמוניה את חיפה, חיפשה לה נוה אפריון בכל מקום שהוא, רק לא לגור בחיפה, הפקירה את השטח לגורמים העויינים לכל ערך ציוני ויהודי, והיא מעיזה עתה למתוח ביקורת על מי שמתמסר כל כולו ובהתנדבות כדי להגן על ערכי קודש בעירנו זו. עובדה זו מבליטה עד כמה חלקים מסויימים של הציונות הדתית אליה אנו משתייכים האהבה, רקובים מאד. לא ניתן להם לקלקל שאיפות רצויות וטובות של נציגי צבור הגונים. מאידך, נשאר לנו רק להתפלל שהקב"ה יכניס בהם מעט יראת שמיים ומעט הגינות, זה יהיה עבורנו כבר הישג מרשים.
בברכה רבה,