שלום לכבוד הרב,
קראתי את מאמרך על איסור קיום יום השואה בתאריך כז ניסן.
רציתי לשאול את כבודו, מה הרב מורה לגבי השתתפות בטקסים של יום השואה?
(כמובן בהנחה שכל הטקס מתבצע בצניעות, וללא בעיות הלכתיות אחרות שאני לא יודע איזה יכולולת להיות, שאלתי היא על עצם הטקס)
ומה הרב נוהג לגבי עמידה בצפירה ביום השואה? האם אתה נוהג אחרת בעמידה בצפירה ביום הזכרון? יש חובה לעמוד? רצוי? אסור?
תודה רבה לך כבוד הרב

שלום עליך ע' הי"ו
למרות כל מה שכתבתי ומתחתי ביקורת, ברגע שהצבור מצטער, אין לנו כל היתר לא להיות שותף אתו כדבריהם ז"ל בתענית (יא.) 'תנו רבנן: בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם, ומניחין לו ידיהן על ראשו, ואומרים: פלוני זה שפירש מן הצבור - אל יראה בנחמת צבור', ועוד מקורות רבים מאד. לכן, בשעת הצפירה חייבים לעמוד כמו כולם - ואין בדבר שום מנהג גויים - אף אם אנו בחדרי חדרים ואיש אינו רואה אותנו. אבל עמידה בשתיקה אינה מנהג יהודי כלל אף אם נאמר 'וידום אהרון' כי אין זה דומה כלל, אלא הראוי והנכון לקרא תהילים לעילוי נשמות הקרבנות, וכך אני נוהג. לגבי טכסים ציבוריים, מי שמחוייב להשתתף בהם שיעשה זאת, אך מי שלא מחוייב ימשיך ללמוד תורה. ואין הבדל בין יום השואה ליום הזכרון.
באשר להתנהגות הישראלית, היא לוקה בפגמים עמוקים ביותר. ראה לדוגמא: על ששה מיליוני קרבנות (שהיו דרך אגב שבעה וחצי ולא רק ששה) יש רק צפירה של דקה מחר בבוקר, ועל כמה אלפים ביום הזכרון הי"ד, צפירה בערב צפירה בבוקר ועוד ועוד! ובאשר למפלצתי שבבחירת התאריך כבר קראת את דבריי, אבל זקוקים לעוד הרבה עבודה עד שנצליח להשיב בריאות רוחנית בכל אתר אצלנו.
נשמע בשורות טובות,